פסק-דין בתיק תא"מ 20429-06-12

2.    הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: " חוק בתי המשפט").

3.    התובעים טענוכי הנתבע 2 שלח לצילום הווידאו בחתונה, צלמים מטעמו, בעוד שהוסכם כי אביו של הנתבע 2, שרון חגי, יצלם את החתונה. נטען כי לאחר חתונתם קיבלו התובעים מהנתבעים את צילומי הווידאו של החתונה, אך שני הדיסקים בהם הסרט המלא של החתונה, היו ערוכים באופן רשלני, וקטעים רבים מהסרט מחוקים. לטענתם, לא קיבלו את חומר הגלם באמצעותו היה באפשרותם לערוך את סרט החתונה כרצונם אצל צלם אחר, והנתבע 2 מסר להם כי חומר הגלם נמחק על ידו לאחר מסירת הדיסקים לתובעים. נטען כי לא היה בעריכה "שילוב אידיאלי והגיוני" של מצלמת הרחף עם מצלמת הכתף, כאשר רוב החתונה מצולמת ממרום (כולל מצלמת הכתף שהועמדה מעל שני מטרים על חצובה), ללא מיקוד בפני התובעים, האורחים ובפרטים הקטנים באולם השמחות.

4.    עוד טענו התובעים כי האורחים המברכים כלל אינם נשמעים בדיסקים, וכי לא קיבלו מהנתבעים דיסק דיגיטלי, תמונות פוסטר עם מסגרות ותמונות הגדלה בניגוד להסכם. בישיבה נטען בפניי כי לא צולם המתורגמן שעמד תחת החופה שהוזמן לחתונה במיוחד לאור העובדה ששליש מכלל האורחים היו חירשים. אשר על כן, עתרו התובעים לפיצוי בסך של 32,000 ש"ח בהתאם לפירוט הבא: עוגמת נפש - 25,000 ש"ח; והחזר סכום העסקה - 7,000 ש"ח (לא כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות).

5.    הנתבעים טענוכי הוסבר לתובעים מראש כי אביו של הנתבע 2, שרון, יצלם רק את צילומי הנוף, וכי התובעים קיבלו את כל אשר הוסכם, למעט ההגדלות אותן היו אמורים לבחור ולא בחרו. נטען כי כ- 8 חודשים לאחר מסירת החומר, טען התובע בפני הנתבעים כי קיימת בעיה בסאונד, וכן ביקש לבצע את ההגדלות, ונאמר לו כי לאחר שישלם את יתרת חובו בסך של 1,000 ש"ח בגין שיק שחולל, יקבל ההגדלות. לטענת הנתבעים, צפו בדיסק החתונה יחד עם התובע, ונוכחו כי אין בעיית סאונד, אך עד היום לא בוצע גמר חשבון. עוד נטען כי טענת העדר השילוב בין המצלמות נטענה לראשונה בכתב התביעה, והשילוב וכמות הצילומים מכל מצלמה בענייננו, נעשו לפי החלטת עורך הווידאו ובהתאם לצורך.

6.    הנתבעים טענו כי אינם שומרים חומר גלם יותר מחודשיים לאחר מסירת העבודה ללקוח, כאשר חומר הגלם של צילומי מצלמות הווידאו לעולם אינו נמסר ללקוח. לטענתם, התובעים לא פנו אליהם לביצוע שינויים תוך חודש כפי שנדרשו, ועבודת הנתבעים בוצעה במקצועיות ובהגינות כך שלא נגרם כל נזק לתובעים. לפיכך, טענו הנתבעים כי יש לדחות התובענה ולחייב התובעים בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד.

הכרעה :

7.    לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, קראתי את תצהירי העדות הראשית ואת הפרוטוקול, עיינתי בחומר שצורף לתיק, וצפיתי בלשכתי בשני הדיסקים של צילום החתונה שהגישו התובעים, וכן לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בעל פה בפניי, ושמעתי את מנהל הנתבעת 1, שרון חגי, באופן בלתי אמצעי, ולאור הסמכות שניתנה לי ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת 1, לשלם לתובעים סך של 3,000 ש"ח, בתוספת אגרת פתיחת ההליך בסך של 400 ש"ח, ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 1,250 ש"ח כולל מע"מ.

8.    הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

9.    במסגרת שיקוליי, נתתי דעתי לחשיבות שמייחסים רבים מן האנשים לתיעוד סרט החתונה ולמזכרת שנותרת ממנה כמו גם ליתרת החוב הנטענת ע"י הנתבעים. כן נתתי דעתי למחלוקת העובדתית שנתגלעה בין הצדדים בעניין מועד פניית התובעים לשם קבלת חומר הגלם, כאשר, לטענת התובעים, דרשו את חומר הגלם בסמוך לאחר האירוע, ואילו לטענת הנתבעים הדרישה באה רק כשמונה חודשים לאחר החתונה.

10.    כן לקחתי בחשבון במסגרת שיקוליי את הפגמים שלפי טענת התובעים, נפלו בסרט החתונה, שבחלק מהם מצאתי ממש, ולגבי חלקם האחר התרשמתי כי הדין עם הנתבעים ו/או כי הרשלנות המיוחסת לנתבעים אינה חמורה או משמעותית. אכן מצופה היה שבמהלך העריכה של סרט החתונה ישמעו את האורחים שמברכים בצילום סביב השולחנות, ואף מובנות לי טענות התובעים ביחס לטשטוש, העדר החדות וה- "קפיצות" בחלקי מקטעי סרט החתונה. יחד עם זאת, ככל שטענות התובעים מכוונות לאי צילומו של המתורגמן לשפת הסימנים, מדובר בטענה חדשה שלא נטענה בתביעה, ואף סבורני כי מצופה היה שהתובעים יפנו את תשומת ליבו של הצלם לכך שהם מבקשים שהסרט יכלול את מלוא התרגום לשפת הסימנים, ולכן עיקר האחריות בעניין זה רובצת דווקא לפתחם של התובעים. באשר לטענת התובעים בעניין השילוב בין מצלמת הרחף למצלמת הכתף, גם אם התרשמתי כי יש ממש בחלק מן הטענות, הרי ש- "לא כצעקתה".

11.    גם אם נפלו פגמים כאלו ואחרים בסרט החתונה, וגם אם לא נותר בידי התובעים חומר הגלם, המאפשר עריכה חוזרת של סרט החתונה, אני משוכנעת כי הזיכרונות היפים שבוודאי צרובים בתודעתם של התובעים מיום חתונתם, יעמעמו את האכזבה מסרט החתונה.

12.    בסופו של דבר, בסרט המצוי ברשותם של התובעים, בו צפיתי מתחילתו ועד סופו, מתועדים היטב השמחה הרבה שהייתה בחתונה (וגם יופייה של הכלה), ומכך יוכלו להתרשם, אי"ה בבוא היום, גם הילדים, הנכדים והנינים. אין לי אלא לאחל לזוג הצעיר, שהזוגיות שלהם תהא מושתתת על אדני האהבה, האחווה השלום והרעות, ויתקיים בהם מדרשו של רבי עקיבא:  "איש ואשה זכו- שכינה ביניהם".

המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים .

ניתן היום,  י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.